שמואל גורן

שמואל גורן
	שמואל גורן, 1987
לידה	1928; עין חרוד, פלשתינה (א"י)
פטירה	20 ביולי 2025 (בגיל 97 בערך)
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה; צבא הגנה לישראל; המוסד;
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד יחידה 504; נספח צה"ל בארצות הברית; מתאם פעולות הממשלה בשטחים;
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות; מבצע קדש; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
	ראש מוקד אירופה ב"צומת"; מפקד "קשת" (היום "נביעות"); סגן ראש המוסד;

שמואל גורן (1928 – 20 ביולי 2025) היה בעל תפקידים בכירים בתחום המודיעין, בצה"ל ובמוסד. שימש כמפקד 504 (1962–1968), כסגן ראש המוסד, וכמתאם פעולות הממשלה בשטחים (1984–1991) בדרגת אלוף^[1].

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גורן נולד בשנת 1928 בעין חרוד. התגייס ל"הגנה". בגיל 17 נאסר על ידי שלטונות המנדט הבריטי לאחר שנתפס חמוש באקדח, ושוחרר לאחר שלושה ימים. במלחמת העצמאות השתתף בקרבות לטרון כמ"כ ומאוחר יותר כמ"פ. לקראת סוף הקרבות נפצע. עם הקמת המדינה התגייס לצה"ל. שירת בגדוד 72^[2], ומשם עבר לגדוד 89 בפיקודו של משה דיין.

בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 פיקד גורן על מבצע להבה, שורה של מבצעים להעלאת יהודי סוריה לישראל^[3]. בני זאבי קיבל את התפקיד אחריו. בהמשך מונה גורן למפקד מרחב צפון ביחידה 505 (מפקד בסיס צפון של יחידה 154, באותם ימים).

בין השנים 1962–1968 היה גורן מפקד יחידה 504. במלחמת ששת הימים דרגתו הייתה סא"ל, בזמן שהיחידה הייתה קרויה "154"^[4]. במהלך מלחמת ששת הימים, יום לאחר כיבוש ירושלים נקרא גורן לראש הממשלה לוי אשכול ובנוכחות יגאל ידין הוטלה עליו ועל יחידה 504 משימה לאומית יוצאת דופן – איתור המגילות הגנוזות שעל פי המידע שהעביר ידין מצויות בידי סוחר עתיקות ששמו אינו ידוע והבאתן לרשות ישראל. קציני היחידה, בראשות המפקד גורן, מפקד בסיס ירושלים רפי סיטון, איתר את שמו של הסוחר "קנדו" בעל חנות עתיקות בירושלים המזרחית שהתגורר בבית לחם ויחד עם שמואל גורן סמי נחמיאס ויגאל סימון, פעלו בדרכים מתוחכמות, שבסיומן הודה הסוחר באחזקתן והסכים למכור אותן. בביתו של קנדו נמצאה שלמה מגילת המקדש בתוך קופסת נעליים שם הוחזקה למעלה מ־20 שנים^[5].

בשנות ה-60 וה-70 התרחבה פעילות יחידות היומינט של אמ"ן (154) ושל המוסד ("צומת"). בספטמבר 1964, בעקבות ועידות הפסגה הערביות והקמת אש"ף, החליט ראש אמ"ן האלוף אהרן יריב על הערכת מצב מיוחדת עם רמ"ח האיסוף, אלי זעירא ומפקד יחידת היומינט, שמואל (שמוליק) גורן, ובה נקבע לראשונה כי נושא הפעילות החבלנית העוינת (פח"ע) ידורג ביומינט בעדיפות ראשונה, בעוד שקודם לכן ניתנה עדיפות לאיסוף מידע על צבאות ערב^[6].

לאחר מלחמת ששת הימים התאחדה עם יחידה 560 שעסקה בחקר שבויים וקיבלה את המספר 504.

גורן שירת כנספח הצבאי בשגרירות ישראל בוושינגטון שבארצות הברית.

לאחר מכן גייס צבי זמיר את גורן ל"מוסד". גורן ניהל את המפגש הראשון עם אשרף מרואן. העיתונאי יוסי מלמן מציין: "ראש האגף באותה תקופה היה שמואל גורן. לזכות גורן, לזכות האגף שניהל ולזכות דובי, הקצ"א שעליו הוטלה המשימה, אפשר לזקוף את הפעלתו של אשרף מרוואן, הסוכן הטוב ביותר שהיה עד אז לישראל במצרים. זה שהעביר לישראל את ההתרעה כי "מחר (בשבת) תפרוץ מלחמה""^[7]^[8].

גורן מונה בשנת 1969 לראש מוקד אירופה ב"צומת" (האגף שמגייס ומפעיל סוכנים), ולאחר מלחמת יום כיפור כמפקד אגף צומת – במהלך פעילותו במוסד פיקד על ארבעה אגפים ובהמשך התבקש על ידי ראש המוסד להתמנות למפקד "קשת" למשך שנה (היום "נביעות")^[9]^[10].

גורן כיהן כסגנו של ראש המוסד, נחום אדמוני.

בשנים 1984–1991 התבקש על ידי שר הביטחון משה ארנס לכהן כמתאם פעולות הממשלה בשטחים, כולל בתקופת האינתיפדה הראשונה. הוא החליף בתפקיד את בנימין בן אליעזר.

גורן היה נשוי לחדוה לבית תשבי (1931–2017), אשר שירתה כקשרית בפלמ"ח בבמטה חטיבת הנגב והשתתפה בכיבוש באר שבע ואילת^[11]. לזוג שתי בנות^[12].

גלריה

יצחק רבין – שר הביטחון, אפרים לפיד – דובר צה"ל ושמואל גורן – מתאם הפעולות בשטחים מסיירים במסוק במהלך האינתיפדה הראשונה
סגל הפיקוד לפני בניין מפקדת הממשל הצבאי בעזה, דצמבר 1987^[13]
סיור ברמת הגולן לאחר מלחמת יום הכיפורים. משמאל: צביקה מלחין, שמוליק גורן, ג'ק צביה ומוסה עטאר – קצין מ־504, ‏1973
קציני יחידה 504 שמואל גורן, רפי סיטון וסמי נחמיאס עם הסוחר כנדו בסיום מבצע הבאת המגילות הגנוזות לישראל, ‏1967